"חייבת כמה ימי חופש, אני עייפה ולא בטוב" אמרה לי חברה, בעודנו יושבו לכוס קפה הקבועה שלנו של ימי שישי. "האמת, אני יכולה לראות את זה עליך וגם אני מרגישה שהכוח עומד להיגמר לי אוטוטו. מה את אומרת על טיסה? משהו קטן, שנספיק לחזור לפני שמישהו יגיד משהו בעבודה."
באותה השנייה שסיימתי את המשפט, ידעתי שאמרתי משהו נכון, העיניים שלה פתאום הפכו להיות מתעניינות. "לאן חשבת?" שאלה אותי במין קריצה קטנה. טיסה לדובאי אמרנו שתינו בו זמנית, כאילו היינו תאומות זהות. לפעמים, אנשים באמת שואלים אותנו האם אנחנו אחיות.
אז כן, בסופו של דבר טסנו לדובאי. הנה כרוניקת 3 ימים שלנו בעיר הנוצצת (מזהב ומזיעה).
טיסה
נתחיל מחידוד קטן לכם ומהבנה שנחתה עלינו, כאשר נכנסנו להזמין כרטיסים – המחירים שהיינו רגילות אליהם עוד לפני מספר חודשים, כבר לא קיימים. לא בגלקסיה שלנו לפחות. קורונה עברה חלפה לה (לא באמת) והמחירים התעדכנו בהתאם.
עדיין, מדובר בטיסה נוחה, מכיוון שהיא בראש ובראשונה טיסה ליעד קרוב יחסית ואולי בכל זאת תצליחו להישאר עם איזשהו עודף בכיס (בניגוד לטיסות לפריז וללונדון, שמאפשרות לכם לטוס ליום אחד, מבלי לבזבז כסף נוסף על לינה ושופינג).
עלות הטיסה כיום היא סביב ה – 350 דולר וכדאי לדעת שככל שמתקרבים לתאריך הטיסה, המחיר ייעלה.
יום ראשון לטיול
הידעתם שבדובאי יש מטרו? אז עכשיו אתם יודעים. מה שאומר שלא נאלצנו להוציא את האף שלנו יותר מדי לרחוב, משהו שפחות מומלץ בחום העכשווי של דובאי וגם כי בדובאי אף אחד, אבל אף אחד לא בדיוק הולך ברגל ממקום למקום.
גילינו להפתעתנו הגמורה, שיש פה גם אוטובוס של תיירים, כמו בכל מדינה מתויירת שמכבדת את עצמה והדבר המגניב אפילו יותר, זה שאפשר למצוא גם מסלולים לשעות ערב וגם מסלולי לילה – משהו שאפשר לנו להרגיש בטוחות, בזמן שאנחנו מעיפות מבט על העיר הלילית. לא שבאמת יש ממה לחשוש בדובאי.
את יום הראשון שלנו התחלנו בביקור ב – Burj al-Arab- בית מלון המפורסם, שעד כאן ראינו אותו רק בתמונות של סלבס ובבלוגים של מטיילים למיניהם. הוא ממוקם על אי וזו אחלה דרך לשלב בין מספרי מוקדי תיירות של העיר.
האם אפשר להיכנס לבית מלון ולראות אותו מבפנים? אל תגזימו, אלא אם כן אתם אורחי בית המלון (כ – 2000 דולר ללילה בחדר צנוע) או שהזמנתם מקום באחד ממסעדות היוקרה שלו. האם הרגשנו שהפסדנו משהו? לא באמת.
אחרי שמיצינו את הנוף, פנינו למקום אחר, מתוייר לא פחות – Madinet Jumeirah – שהוא מתחם מלא חנויות, בתי קפה ושאר דברים מושכי תיירים. מה שבאמת מושך תיירים לפה, זה שמדובר באחד ממקומות הבודדים שבהם מוכרים אלכוהול.
מה לא קרה?
עדיין באותו אזור, ניתן למצוא את Mall of Emirates – מתחם קניות ענק והשוס הכי גדול שלו זה שיש בפנים גם אתר סקי מלאכותי ענק. האמת, אולי זה דווקא יכל להיות רעיון טוב לבקר בו, עם כל החום שעטף אותנו בחוץ.
יום שני לטיול
"קניון יחכה" אמרנו בבוקר והלכנו לבקר אושינריום. מה נספר לכם עליו? שמדובר במקום מרשים ביותר, שכולם ייהנו ממנו ללא שום קשר לגיל.
אחרי שהחלטנו שלהעמיד פנים שקניות זה לא הקטע שלנו זה כבר מיותר לחלוטין, נשברנו ונסענו ל – Burj Khalifa שסמוך אליו ממוקם Dubai mall – הקניון הגדול ביותר של דובאי.
אל תדאגו, לא שכחנו לעשות מספר תמונות על רקע Burj Khalifa ושאלנו את עצמנו מה טום קרוז חשב לעצמו כאשר טיפס לקצה שלו. אולי מתישהו נשאל אותו את זה, בנתיים הלכנו לקניות.
ברגע שממצים את הקטע של הוצאת אשראי מהארנק (או מתי שהוא פשוט מפסיק לעבור), הלכנו לראות את המזרקות המוזיקאליות של דובאי. נחמד ויפה, אך ציפינו לאורקסטרה של ממש. לא קרה.
יום שלישי לטיול
היום טסים חזרה, אבל לא לפני שנבקר בשוק אמיתי, לא סתם הגענו למזרח הרי.
הלכנו על שוק שמשלב כמה שווקים – Gold Souk – למוצרי זהב, Perfume Souk – לבשמים, Spice Souk – לתבלינים.
האמת, זה היה אקורד סיום מושלם להרפתקת 3 הימים שלנו
