מהיסטוריה ועד תבלינים – הקסם של מרוקו מתעורר לחיים

גם אם לא נולדתם מרוקאיים, אין ספק שהישראליות והמרוקאיות מחוברות מן השורשים. המסע למרוקו יפגיש אתכם עם תרבות אוריינטלית קסומה, חופים ומדבריות, שווקים סואנים, הרים מושלגים, ארכיטקטורה שנעה בין משרביות קדומות למבנים מתקדמים, קולינריה יוצאת דופן והמון רגעים בלתי נשכחים. הנה המקומות האותנטיים ביותר במרוקו, שלא תרצו לפספס:

 

מרקש: ג'מע אל-פנא ("כיכר המחוסלים")

הכיכר הגדולה בלב מרקש היא אזור צבעוני ומלא בהווי מקומי. אפשר לדמיין כאן בקלות את אחד מסיפורי "לילות ערב" ולפגוש אקשן נון סטופ בדמות מספרי סיפורים, קוסמים, מרקידי נחשים, מופעי רחוב, תזמורות, תאטרון רחוב, דוכנים טעימים ומה לא.

 

טנג'יר: Ville Nouvelle

השילוב בין ישן לחדש הפך למעין מוטיב בערים הגדולות במרוקו, כאשר לכל עיר ישנה מדינה (Medina) המסמלת את העולם הערבי-אותנטי וויל נובל המסמלת את העולם המערבי-מודרני. הויל נובל של טנג'יר נחשב למערבי והמפותח במרוקו, הודות לקרבת העיר למיצר גיברלטר הספרדי. המקום למעשה נראה כמו "מיני ולנסיה" ומציע שפע ארכיטקטורה, מזרקות, גנים מטופחם, בתי קפה וכמובן רצועת חוף מדהימה הכוללת ריזורטים חלומיים.

חוף ים

 

קזבלנקה: מסגד חסן השני

מלך מרוקו והמנהיג הרוחני זכה למסגד משלו בשנת 1993, כאשר אפילו היהודים תרמו מכיסם להקמתו. המסגד הינו השני בגודלו בעולם (הראשון נמצא בעיר מכה, ערב הסעודית) והוא מרשים ויפהפה לכל הדעות. הוא נבנה על הים כדברי הפסוק מהקוראן: "כס מלכותו של אללה ניצב על המים".

 

שפשוואן: המקום הכי אותנטי במדינה

אם רציתם לספוג את מרוקו האמיתית, את התושבים, הריחות, המראות והצבעים – זה המקום להגיע אליו. שפשפוואן היא עיירה קטנה ולא תיירותית במיוחד, עם בתי אבן צבעוניים, בארות מים, סמטאות צרות ותחושה של עיר מקראית שקפאה בזמן. אפשר למצוא כאן גם בתי מלאכה רבים המכינים תוצרת בעבודת יד (מזכרות, מישהו?) ובתי קפה קטנים לספוג בהם אווירה ים תיכונית קדומה.

 

רבאט: קסבה אלאודיה

בירת מרוקו מציעה שלל אתרים ואטרקציות, כשקסבה אלודיה היא אחד מיעדי החובה בעיר. המקום הוא מבצר עתיק (מקורי) מימי קדם, שבו ניתן לתצפת על שרידי סאלה, עיר רומית עתיקה ושפך הנהר הסמוך רגרג.

 

פס אל באלי: העיר העתיקה ביותר במרוקו

המעוז המסורתי-רוחני הוותיק ביותר במדינה (ואחד העתיקים בעולם). העיר קלה להתמצאות ונחלקת לשלושה אזורים שונים: העיר החדשה פס אל ג'דיד, העיר המודרנית ויל נובל ופס אל באלי "הקלאסית", העיר העתיקה שמוגדרת כאתר מורשת עולמי מטעם ארגון אונסק"ו. בעיר זו אסורה תנועת מכוניות וההתניידות היא רגלית בלבד, או על גבי חמורים, קצה העיר העתיקה כולל את סוק אלעטארין – שוק התבלינים המפורסם שאסור להחמיץ.

 

מקנס: באב אל מנצור

לאחת הערים הכי אותנטיות במרוקו, שכונתה "ורסאי של מרוקו" וביתה של הקהילה היהודית הגדולה במדינה, קיים שער כניסה מרשים ביותר לעיר העתיקה. הוא הוקם ב-1732 והפך לסמל העוצמה של העיר. השער נשמר אך עבר שיפוץ מסוים והפך מאז לאחד האתרים המפורסמים והיפים ביותר בכל מרוקו.

תוכן עניינים
מצאתם את הכתבה שימושית?
שתפו בקליק!
Share on facebook
Share on whatsapp
Share on telegram

כתבות נוספות

שאולי תאהבו