רקע

  • ערב מלחמת ששת הימים ירושלים העברית השתרעה על 38 קמ"ר והערבית (אל קודס) על 6 קמ"ר.
  • "איחוד" ירושלים, היה בעיקרו החלת החוק הישראלי על 70 קמ"ר (ובכלל זה 6 קמ"ר) בם התגורר 69 אלף פלסטינים ב-6 השכונות המקוריות ועוד כ-22 כפרים ערביים שלא היה שייכים לירושלים, והיוו 26% מאוכלוסיית העיר המאוחדת.
  • תושבי העיר הפלסטינים נהנים מ"רשיון לשהיית קבע" מתוקף חוק הכניסה לישראל. רק 22 אלף מתוכם נהנים מאזרחות ישראלית.
  • ב-1980 נחקק חוק יסוד ירושלים.
  • ב-1993 הורחבה ירושלים מעט מערבה ושטחה הועמד על 126.4 קמ"ר.

 

הנחות יסוד

כמעט כל השיקולים שהנחו את חברי הועדה להרחבת גבולות ירושלים ב-1967- כשלו לאור המציאות העכשווית.

ממשלות ישראל וראשי העיר ירושלים לדורותיהם מקיימים מדיניות מפלה בכל הקשור לפיתוחה של מזרח ירושלים הערבית ולשירותים הניתנים בה.

  • 50% משטחי מזרח ירושלים סובלים מבעיות ברשת המים והניקוז
  • כ 160,000 מהתושבים הערבים לא מחוברים או מחוברים באופן לקוי לרשת המים,
  • חסרים 70 ק"מ של צינורות ביוב.
  • ל 50% משטחי מזרח ירושלים אין תכניות מתאר מותאמות, מפורטות ומאושרות.
  •  מאז 1967 הנפיקה עיריית ירושלים פחות מ 4,000 היתרי בנייה לפלסטינים, שמכוחם נבנו כ 8,000 יחידות דיור במזרח ירושלים. ב 1967 היו במזרח ירושלים 12,500 יחידות דיור, ואילו היום ישנן למעלה מ 40,000; במילים פשוטות, 50% מיחידות הדיור של הפלסטינים נבנו ללא היתר.
  • שני שלישים מן המשפחות הערביות נמצאות מתחת לקו העוני – אוכלוסייה שנכללים בה 87% מן הילדים הערבים בעיר.
  • למעלה מ 2,000 כיתות לימוד חסרות במגזר הערבי בעיר, והנשירה מבתי הספר הערביים עומדת על 40%.
  • אהוד אולמרט, בראיון שנתן במאי 2012. "..במה שקשור לחלקים אחרים של ירושלים, שבהם לא גרים יהודים, אין שינוי גדול…אף ממשלה ישראלית מאז 1967 לא עשתה אפילו אפס קצהו של מה שנדרש כדי לאחד את העיר באופן מעשי. […]אומנם השקענו בירושלים, אבל במודע השקענו בעיקר במערב העיר ובשכונות החדשות ….ונמנענו מלהשקיע באזורים שאני חושב שבעתיד לא יהיו חלק מירושלים שתהיה בריבונות מדינת ישראל".

 

הנחות עבודה

  • ההערכות הן כי במגמות הקיימות יתבסס רוב ערבי בירושלים תוך קצת יותר מעשור.
  • מרקם החיים העירוני התהדק מעט כתוצאה מהפרדתה של מזרח ירושלים מהגדה המערבית באמצעות המכשול ("גדר ההפרדה"), אך עדיין האוכלוסיות מקיימות את מרקמי חייהם באופן כמעט נפרד (חינוך, תחבורה, מסחר, אזורי בילוי).
  • אינטנסיביות הקשרים ביו שני חלקי העיר והתלות התחבורתית והמסחרית מתמקדת בירושלים המזרחית (אלקודס).
  • שיקומה הכלכלי של מזרח ירושלים מחייב את פתיחתה המחודשת לתושבי הגדה המערבית, בנוסף להשקעות בפיתוח תשתיות ובהסדרת התכנון העירוני.
  • פתיחתה של מזרח ירושלים מזרחה לגדה מחייבת את הפרדתה ממערב העיר והשכונות היהודיות במזרחה.
  • בהיעדר הסכם, חופש הפולחן היהודי והגישה למקומות הקדושים במזרח ירושלים, מחייבת שליטה ואבטחת ישראלית.

 

התוכנית


  1. רוב הכפרים הערביים הפלסטיניים, יוצאו משטחה הריבוני של ירושלים ויקבלו את המעמד של הכפרים האחרים שמסביב לירושלים והשייכים לגדה.
  2. בין הכפרים הערביים לבין ירושלים תוקם גדר ביטחון, אמינה ורצופה, שתפריד  את השכונות היהודיות מהכפרים הערביים הנושקים להן. יפתחו הצירים המרכזיים המחברים את הגדה המערבית עם מזרח ירושלים הערבית.
  3. על כל ירושלים בגבולותיה החדשים, תחול ריבונות ישראלית מלאה ואחדות מוניציפלית. זו תכלול גם את העיר העתיקה, "האגן הקדוש" ושכונות ירושלים המקורית האחרות שמסביבם.
  4. יישמר הסטטוס קוו הדתי והניהולי במקומות הקדושים.
  5. תקבע תקופת מעבר בה ישראל תמשיך במימון השירותים העירוניים, בתשלומי ההעברה של הביטוח הלאומי לכפרים שיופרדו.
  6. יובטחו הזכויות הסוציאליות האישיות של התושבים הפלסטינים על פי החוק.
  7. תיבנה מערכת עברים חדשה אשר תבטיח לפלסטינים את הגישה למקומות עבודתם בירושלים.
  8. הַכְּנֶסֶת תחוקק את החוקים הדרושים להבטיח את בטחונה וצביונה היהודי של העיר, על פי היעדים שלעיל, ובראשם תיקון חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל,  בהתאם למפה המצ"ב..

אתגרים

  • מהלך משפטי המאותגר מהבחינה הפוליטית.
  • גיוס הרשות הפלסטינית לתמיכה במהלך (גם שאינה פומבית).
  • בניית המכשול החדש ופירוק הקיים.
  • הבטחת הגישה ושימור מקומות התעסוקה הפלסטינית בירושלים החדשה.
  • מניעת התלקחות והסלמה על ידי התושבים הפלסטינים.

תועלות

  • הסרת האפשרות למהפך פוליטי- זהותי בירושלים בבחירות המוניציפליות.
  • הקטנת החיכוך בין האוכלוסיות והגברת הביטחון.
  • הקצאת משאבים גדולה יותר לתושבי ירושלים.
  • יצירת התנאים לשיקומה, לפיתוחה ולהכנתה החלקית של הבירה הפלסטינית במזרח ירושלים.
  • החזרת כ-10 אחוזים מהפלסטינים בגדה למעגל הבחירות המקומיות ברש"פ ולבחירות הכלליות (לכשתתקיימנה).
  • חיזוק הרש"פ (מותנה בתאום).

סיכום

  • לא ניתן להפריד בין התושבים למאווייהם הלאומיים. עמדתם, התנהגותם של הפלסטינים במזרח ירושלים מזה עשורים מעידה על רצונם להיות תושבי הבירה של המדינה הפלסטינית.
  • לא ניתן לספח שטח מבלי לספח את התושבים החיים בו ולהעניק להם את מלוא הזכויות. ישראל מעוניינת "בנדוניה בלי הכלה".
  • הפרדת הכפרים המוצעת  משרתת בצעד נוסף את האינטרסים של מדינת ישראל ואת היעד הפלסטיני.